פריחת התפוזים

After being questioned by several friends about journaling, I realized something important: for me, it’s not about documenting reality. My art journal is an escape into another world, a happy place, a place to simply play and feel joy! I feel a need to put colour to paper, it like I feel “thirsty” to draw!
For me it’s a necessity, that I can simply sit, make marks on paper, and exist without expectations or explanations. I do this for me, and me alone. The moment I pick up a pencil, a quiet sense of peace washes over me, and I can breathe again. I listen to beautiful music, sip delicious coffee, and let myself settle into the moment.
Today I’m inside, but the sliding door is open onto my stoep/mirpeset I can hear the wind, the chimes and the birds. And I can still enjoy the view stretching out in front of me. I even made myself a yummy acai bowl. All of it together calms my soul and recharges my battery. It brings me back to me!
I only wish I could share the incredible smell of these orange blossoms and the beautiful music I'm listening to!
אחרי שכמה חברים שאלו אותי על יומו אומנות, הבנתי משהו חשוב: בשבילי זה לא עניין של תיעוד המציאות. הארט ג'ורנל שלי הוא בריחה לעולם אחר, מקום שמח, מקום שבו אפשר פשוט לשחק ולהרגיש שמחה. אני מרגישה צורך להניח צבע על הנייר, כאילו אני “צמאה” לצייר. בשבילי זו הכרחיות, היכולת פשוט לשבת, ליצור סימנים על הדף, ולהתקיים בלי ציפיות או הסברים. אני עושה את זה בשבילי, ורק בשבילי. ברגע שאני מרימה עיפרון/מכחול, תחושת שלווה שקטה שוטפת אותי, ואני יכולה לנשום שוב. אני מקשיבה למוזיקה יפה, שותה קפה טעים, ונותנת לעצמי לשקוע ברגע. היום אני בתוך הבית, אבל דלת ההזזה פתוחה לה STOEP/מרפסת שלי, ואני שומעת את הרוח, את פעמוני הרוח ואת הציפורים, ועדיין נהנית מהנוף שנפרש לפניי. אפילו הכנתי לעצמי קערת אסאי טעימה. כל זה יחד מרגיע את הנפש שלי ומטעין לי את האנרגיה. הלוואי ויכולתי לשתף גם את הריח המדהים של פריחת ההדרים ואת המוזיקה היפה שאני שומעת!